איך מודל מונה נטו עובד
מונה נטו זה המודל הכלכלי הסטנדרטי שבו פועלות כל המערכות הסולאריות הביתיות בישראל. כל קוט״ש שמיוצר על הגג שלכם נספר ראשית כקיזוז של מה שאתם צורכים מהרשת באותו הזמן. מה שלא נצרך, נמכר חזרה לחברת החשמל בתעריף קבוע.
המשמעות המעשית: בשעות הצהריים, כשהמערכת בשיא התפוקה והבית פחות פעיל, רוב מה שמיוצר הולך לרשת ומכניס לכם הכנסה. בערב, אתם קונים בחזרה את החשמל בתעריף הקמעונאי הרגיל (~₪0.62 לקוט״ש). החיסכון נטו הוא ההפרש.
תעריפי 2026, המודל החדש
התעריפים השנתיים נקבעים על ידי רשות החשמל ומתעדכנים מעת לעת. נכון ל-2026:
- תעריף בסיסי בחמש השנים הראשונות: ₪0.60 לקוט״ש (תקף עד מערכת של 15 קילוואט)
- תעריף בסיסי משנה שש ואילך: ₪0.3807 לקוט״ש
- פרמיה אורבנית: +6 אגורות לקוט״ש למשך 15 שנה (חלה על מערכות במרכז ובערים)
- התעריף שחל על מערכות מעל 15 קילוואט (מעבר לסף הפרטי): ₪0.3807 קבוע מהיום הראשון
- תקרת הקצאה שנתית: כ-2 גיגה-וואט סולארי חדש לכלל ישראל ב-2026
איך התעריפים משפיעים על ההחזר
התעריף הגבוה של חמש השנים הראשונות הוא המנוע הכלכלי המרכזי. בית עם מערכת של 8 קילוואט ייצר בערך 13,000 קוט״ש בשנה. בתעריף של ₪0.60 + פרמיה של ₪0.06 = ₪0.66 לקוט״ש, ההכנסה השנתית מגיעה ל-₪8,580. תוך חמש שנים, החזר של ₪43,000, שזה כבר 65%-75% מעלות המערכת הסטנדרטית.
אחרי השנה החמישית, התעריף יורד והקצב מאט. במקום ₪8,580 בשנה, ההכנסה תרד לבערך ₪5,500-6,000 בשנה. זה עדיין משמעותי, אבל זו הסיבה שמערכת בלי סוללה צריכה להחזיר את עצמה ברובה בחמש השנים הראשונות.